שי אבובמהלך דיון, בו התבקשו לתת מענה לקריאת הוועדה לגיבוש מנגנון פיצוי לענפים אלו על רקע אירועי ההסלמה בשנה האחרונה, טענו נציגי רשות המיסים, כי אין מובהקות לפגיעה בעסקים אלה, ולא ניתן להפעיל פיצוי פרטני. חברי הוועדה תקפו את עמדת הרשות, והציגו מתווה חקיקה המעניק פיצוי רטרואקטיבי על אירועי השנה החולפת, וכן יכלול ענפים אלה בפיצויים עתידיים. בעל אולם אירועים: "אני קורס, אנשי רשות המיסים אינם חיים במדינה שלי, אני דורש פיצוי על כל אירוע שהורו לי לא לקיים!"
ועדת הכספים קיימה אתמול (ג') דיון המשך לעיין סיוע לענף המסעדות ואולמות האירועים על רקע סבבי ההסלמה האחרונים בדרום. בשבוע שעבר קראה הוועדה למשרד האוצר להסדיר את הפיצוי לענפים אלה בהקדם, וכי במידה ולא יינתן מענה לכך מענה בחקיקת משנה, בדומה לפיצוי שניתן לענפים אחרים, תיזום הוועדה לחקיקה.
בהעדר פתרון מצד רשות המיסים, שנציגיה הצהירו כי אמנם ישנם עסקים מענפים אלה שנפגעו, אך אין מובהקות לדבר, ולא ניתן להפעילה פרטנית במקרה של ענפים אלה. הציגה לבקשת חברי הוועדה, יועמ"ש הוועדה, עו"ד שגית אפיק, הצעת חוק, לפיה יוכנסו ענפי המסעדות ואולמות האירועים לתוך חוק מס רכוש וקרן פיצויים. כאשר משמעות הדבר, שבכל פעם שיובאו הוראות שעה לעניין פיצויים לעסקים בדרום, יובא גם עניין ענפים אלה. בנוסף כוללת הצעת החוק הוראת שעה, שתחילתה רטרואקטיבית מחודש מאי, שמעגנת פיצויים לענפים אלה, בסכום של עד 5 מיליון ₪, שיחולקו עפ"י תנאי זכאות.
במהלך הדיון קראו בעלי העסקים לספק להם פתרון, אחרת יקרסו, בדומה לעסקים אחרים בענפים אלה.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, פתח את הדיון: "ביקשתי מרשות המיסים תשובות לנושא עוטף עזה. אתם צריכים לתת כסף. מדינה נורמאלית ומתוקנת צריכה לשלם".
מירי סביון, משנה למנהל רשות המיסים: "לא הצלחנו למצוא פתרון בצורה הזו. גם סביב האירועים הספציפיים, ברור שיש עסקים שנפגעו בצורה קשה אך יש גם כאלו שלא. התקנות באות לפצות בצורה רוחבית את מי שנפגעו בצורה ניכרת, ולכן כרגע לא הצלחנו לגבש פתרון מקובל שיהיה נכון לאירוע הזה. את החקיקה הקיימת לא ניתן להפעיל במקרה הזו, יש להפעילה בצורה פרטנית מול הנתונים ואת זה לא ניתן לעשות כרגע".
יועמ"ש הוועדה, שגית אפיק: "בתקנות הוראת השעה השארנו את אולמות האירועים והמסעדות מחוץ להן, כי אמרתם שאתם מעדיפים הוראת קבע".
אמיר דהן, מנהלת מחלקת פיצויים, רשות המיסים: "לקחנו את חודש מאי בשנת 2018, בו היה ירי מסיבי של טילים – 700 טילים, והשווינו אותו לחודש מאי בשנת 2017, לקחנו כ-50 עסקים מהענפים האלה, בטווח של 0-7, וברמה הכללית אין ירידה במחזור. 12 עסקים היו עם צמיחה משמעותית במחזור, 21 עסקים עמדו בין 6 אחוז ירידה ל-6 אחוז ירידה. 19 עסקים היו מעל 6 אחוז ירידה. מבחינתנו זה לא נתון מובהק".
בעקבות עמדת רשות המיסים יצאו בעלי עסקים נגד הדברים.
ג'ורגי אוקרט, מסעדן: "אני מרגיש שרשות המיסים זורה חול בעיני הוועדה, ירדתי בחצי מיליון ₪ במחזור בשנה. התחלנו את כל הדיון הזה מנקודה שמאשרים בין 3 ל-5 מיליון. מסיטים את הדיון ומושכים זמן".
אביב שזירי, בעל אולם אירועים: "אנשי רשות המיסים אינם חיים במדינה שלי. ירידה במחזורים יש לי, הלוואות לקחתי. עד היום 12 חתונות בוטלו, מי יפצה אותי? בוטלו לי פגישות, אני קורס, אני לא יכול להישאר שם. 2 אולמות נסגרו, אני הבא בתור להיסגר, אני מבקש פיצוי על כל אירוע שאתם סוגרים לי! שהמדינה הורתה לי לא לקיים"
ח"כ גפני: "כולנו מסכימים שיש פגיעה במסעדנים, באולמות האירועים, הטענה שלך היא שהאחוז לא גבוה. אז בוא ניקח את האחוז הזה, נקבע קריטריונים, מי שעומד בהם יהיה זכאי לפיצוי, מי שלא, לא יהיה זכאי".
ח"כ אבי ניסנקורן: "יש פה תושבים ובעלי עסק שמדינת ישראל לא נותנת להם מענה. אנחנו צריכים לתת מענה בחוסן החברתי. אם 33 אחוז צריכים לקבל פיצוי, לפי הנתונים שלכם, אז צריך לתת להם. את החוק צריך להעביר. אני מבקש שנתקדם בחקיקה, בפטור מהנחה".
ח"כ מירב כהן: "בדיונים הקודמים נטען שלא היה לכם זמן לעשות עבודת מטה, עכשיו הטענה שהם מרוויחים יופי. האמירה שיוצאת שאנחנו רוצים שכולם יקרסו ורק אז נעזור להם, היא לא הגיונית. אנחנו רוצים שכולם יקרסו? אם העסקים האלה לא יקבלו את הסיוע, המסר לכל אדם צעיר שרוצה לפתוח עסק בעוטף עזה שזה מסוכן מאוד".
ח"כ שלמה קרעי: "בדקתם חודש, לא יכולתם לבדוק באופן פרטני את כל השנה? מה המסר שלנו? אם יש טילים בדרום תסגור את המסעדה, כדי שתוכיח נזק? אם רשות המיסים לא הולכת, נלך לחקיקה".
רועי כהן, נשיא לה"ב: "אם אין נזק, מה החשש של רשות המיסים? מה הבעיה לבוא לעסקים האלה, לומר להם תראו לנו את הנתונים? רשות המיסים צריכה להבין שיש מאחורי המספרים האלה אנשים, שלובשים שכפ"צ והולכים להביא פרנסה הביתה".
ח"כ עודד פורר: "פעם אחר פעם אנחנו חוזרים על השיח הזה. זה שיש ירידה של 6 אחוזים, המשמעות של ירידה כזו, היא שאתה מביא את העסק לקצה. הם נמצאים בתקופת מלחמה ממרץ 18. צריך להבין שגם באירוע שאין טילים, אלא אזעקות שווא, זה משפיע על העסקים האלה. יש פה מקיר לקיר הסכמה על הצורך בפיצוי, התפקיד שלכם גם לשמור על כספי הציבור, אבל לא שלא יצאו כלל, אלא שיצאו למטרות נכונות".
ח"כ אורלי לוי אבקסיס: קשה לדבר אחרי אדם שצריך לעמול מאוד קשה על הפרנסה שלו, אף אחד לא רוצה לקחת סיכון בשמחה שלו, ביום השמח של המשפחה שלו. אנחנו שומעים מהאוצר, שאומרים לנו בחוסר תום לב, לא מצאנו את הכלי למדידה. אתם לא יכולים להציג לנו שכדאי לעסקים קטנים ובינוניים שיפלו עליהם טילים, יכול להיות שהנתונים מעידים על אי מימוש הפוטנציאל. אנחנו צריכים את הכלי, כדי שלא יצטרכו כל פעם לסגור את העסקים שלהם, ולהגיע כמו קבצנים".
ח"כ פנינה תמנו: "מטרידה אותי הדרך, שמצד אחד יצאו פוליטיקאים והצהירו שתקבלו את המענק, ומצד שני שחודשים של עבודת מטה הייתה ללא שיתוף. אנחנו יושבים פה והתושבים פה מוכתמים, שכביכול לא מגיע להם שום דבר. בסוף הם יקבלו את הפיצוי, אבל מה קורה לנו, זה לא חסד, לא עושים להם טובה. אנחנו רוצים אותם שם, הם המגן האנושי והחזית הקדמית, והגורם לכך שהדרום יפרח למרות כל מה שקורה".
ח"כ מיקי לוי: "עפ"י הנתונים שלכם, ממוצע הנזק של 33 אחוז מהעסקים, הוא 20 אחוז נזק. אלה מספרים עצומים. לכו הביתה, קחו שבוע, חבל שנלך לחקיקה".
אורית פרקש הכהן: האנשים פה מדפקים על הדלת למעלה מחצי שנה, הם לא היו סתם מטריחים את עצמם. הייתי מצפה שהליך כזה, היה נעשה עם שמיעה של האנשים. אני מבקשת לראות את חוות הדעת. הסכומים לא גדולים לעומת הפגיעה המנטלית והנזק, והפגיעה בילדים".
ח"כ איתן גינזבורג: "לפני הנתונים שלכם ל-36 אחוזים מהעסקים יש ירידה מהותית, זו מובהקת ברורה בהחלט. מאכזב אותנו שבאתם בלי שום פתרון, כי חשבתם שאין שום מובהקות. ועדיין לאותו פלח שכן נפגע, ניתן לאשר פיצויים".
ח"כ ינון אזולאי: "צריך לעשות חשבון פשוט, אם בעל האולם יסגור את האולם, כמה עובדים יפלטו והמדינה תצטרך לשלם להם דמי אבטלה".
מירי סביון: "ברור שיש עסקים שנפגעו, הסברנו שזה לאו דווקא מובהק לעסקים האלה, לכן קשה לבדל אותם מעסקים אחרים. לכן לא נכון לפצות אותם דרך קרן הפיצויים. אין אמירה שהעסקים לא נפגעו".
ח"כ מיכל שיר: "החוסן של העסקים בדרום, זה החוסן של כולנו. זה מה שיקבע אם אנחנו מנצחים במלחמה הזו או לא. אם העסקים מצליחים והאנשים מאושרים וטוב להם, אז ניצחנו. אם העסקים קורסים, הפסדנו באופן ישיר. 5 מיליון ₪ עבור חוסן לאומי. הם צריכים לפרוח כדי שהמדינה תפרח".
ח"כ אלון שוסטר: "אני מכבד את חבריי, אך מול התקינות, חייבים לייצר מצב שבו החוסן לא נפגע, ואנחנו נמצאים שם כרגע".
ח"כ גפני: "מירי האם אתם הולכים על חקיקת משנה?"
סביון: "כרגע אין לנו הצעה קונקרטית".
ח"כ גפני: "הגיעו מים עד נפש, לכן אין לנו מנוס, אלא להקריא עכשיו הצעת חוק. נקריא אותה, בכל שלב, נהייה ערים למה שאתם תגידו לנו, אם אתם יכולים ללכת לחקיקת משנה. כי לפי ההצגה שלכם, לא תשלמו לאף אחד. ישבתי עם שר האוצר ושר הפנים, וכולם בדעה שהיו צריכים לקחת 3 מיליון ולפצות. הסביר לנו יועמ"ש משרד האוצר, שהחוק לא מאפשר זאת. החקיקה יכולה להתגבר על זה".
יועמ"ש ועדת הכספים, עו"ד שגית אפיק: הצעת החוק מורכבת מ-2 חלקים, חלק אחד הוא תיקון קבוע, הכנסת ענף המסעדות ואולמות האירועים לחוק מס רכוש וקרן פיצויים. המשמעות שכל פעם יובאו לכאן הוראות שעה, יהיו גם ענפים אלה. החלק השני הוא הוראת שעה, שתחילה רטרואקטיבי במאי, כפי שהובא לגבי התיירות. אנחנו קובעים שהם זכאים לפיצויים החל ממאי, והסכום יוגבל ל-5 מיליון ₪, והוא יחולק".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אנחנו רוצים לקדם חקיקה מהירה. שרים עימם דיברתי, תומכים בפתרון, אלא אם כן רשות שהמיסים תתעורר ותגיד שהיא רוצה להתקדם בחקיקת משנה, אנחנו רוצים בכך ולא קיבלנו את ההסברים שלכם. אחרת, נלך לחקיקת בזק. שנבוא ונוכל להסתכל לבעלי העסקים בעיניים, ולומר להם המדינה לא מפקירה אתכם".
