שי אבוכולנו מרגישים ומבינים כיצד עידן הדיגיטל והאוטומציה שינו ומשנים את חיינו הן כצרכנים, הן כמשקיעים והן כחוסכים. ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות – במיוחד של טכנולוגיות משבשות, בצד כניסתן של חברות פינטק וענקיות התוכנה לתחום השירותים הפיננסיים, מחייבים אותנו הרגולטורים בגיוון מתמיד של ארגז הכלים שלנו.
ההתפתחויות האלו מחייבות אותנו בחשיבה מאומצת יותר ב"תוך הקופסא" ו"מחוץ לקופסא", כך שנתאים את עצמנו באופן מתמיד לסביבה המשתנה.
האבולוציה הטכנולוגית המהירה, מעצבת בקצבים בלתי נתפסים, את תחום השירותים הפיננסיים ואת חיינו כצרכנים.
האבולוציה הזו חייבת לחלחל גם אל המרחב הרגולטורי.
הטכנולוגיה לעולם תהיה מהירה מהרגולציה.
התפקיד שלנו כרגולטורים, הוא לבנות מערכות אסדרה גמישות שיודעות להגיב ולהתאים עצמן בזמן אמת לקצבי השינוי האקספוננציאליים.
במעלה התהליך האבולוציוני של הטכנולוגיה והתפתחותן של המגמות הטכנו-פיננסיות, אני סבורה שניתן לזהות ארבעה טרנדים שיעצבו את מגזר השירותים הפיננסיים ואת המגמות הצרכניות בו בעתיד.
אני רוצה לחלוק אותם עמכם:
המגמה הראשונה, האצת מעבר גופים פיננסים לסביבות הענן
סקרים עדכניים חוזים שבעשור הקרוב למעלה מ-40% מנותני השירותים במגזר השירותים הפיננסיים יעברו מאחסון נתונים ON-Premise לסביבות הענן.
למעבר של גופים מסורתיים בענפי השירותים הפיננסיים לסביבות הענן – פרטי או ציבורי – צפויה להיות השפעה חיובית, בכמה היבטים:
היכולת להתייעל, לצמוח ולמקד את המשאבים בחדשנות ובתחרותיות.
הדבר נכון במיוחד לגופים שעוסקים בניהול כספי ציבור.
גם אנחנו ברשות ניירות ערך, כמו רגולטורים גלובאליים אחרים נעודד מעבר מבוקר לסביבות הענן.
מעבר שיתבצע בכפוף לבחינה של ניהול סיכוני סייבר ואבטחת מידע, יכולות התאוששות ומערכי ניהול סיכונים נדרשים – הן ברמת הארגון והן ברמה המערכתית.
המגמה השנייה, פריחה מחודשת של מנגנוני רובו – אדוויזרז ככלי להכלה וגיוון פיננסיים.
מנגנוני הרובו אדוויזרז הם דוגמא לאופן בו אוטומציה באמצעות אלגוריתם יכולה לייצר יתרונות על מנגנוני התיווך הפיננסיים המסורתיים, המוכרים לנו.
הרובו, מציע נגישות מוגברת למודלים של כסף מנוהל לבעלי תיקי השקעות בהיקפים נמוכים יחסית.
הרובו מציע שקיפות מוגברת, ולרוב גם דמי ניהול נמוכים.
בשנתיים האחרונות, מרבית גופי ההשקעה הגדולים בעולם Fidelity, Merrill Lynch, ו – JP Morgan החלו לגוון את סל המוצרים שהם מציעים ללקוחותיהם ולהציע להם גם שירותים ניהול מבוססי רובו.
השירותים האלו מוצעים באופן מכוון לגילאי המילניאלס, או כמנגנון לגיוון האופן בו לקוחות מבוגרים ואמידים יותר מנהלים את העושר שלהם.
למנגנוני הרובו פוטנציאל לקדם הכלה ואוריינות פיננסית – באופן שמנגיש שירותי ניהול כסף לאוכלוסיות שלא היו נגישות לשירות זה בעבר;
כמו כן, למנגנון הרובו פוטנציאל לעודד אוכלוסיות לחסוך כסף.
כך למשל באמצעות המיקרו-השקעות, צבירת החיסכון לתיק ההשקעות, מתבצעת על ידי עיגול כלפי מעלה של סכום הרכישה בכרטיסי האשראי.
הפעולה הפשוטה הזו מעודדת לייצר חינוך לחיסכון אפילו בסכומים קטנים, המצטברים לאורך זמן.
המגמה השלישית, הגברת השימוש בבינה מלאכותית, לימודי מכונה ואנליטיקה בעיצוב המגזר הפיננסי.
הבינה המלאכותית, והפיתוחים הטכנולוגיים הנלווים, הם בין אבני היסוד של המהפכה התעשייתית הרביעית.
בשנת 2019 ראינו גידול מואץ בשימוש בבינה מלאכותית ובשימושי הביג דאטה בתחומי השירותים הפיננסיים.
גופי השירותים הפיננסיים מתמקדים בהחדרת אפליקציות שיאפשרו ללקוחות נגישות רבה יותר לביצוע פעולות ישירות, ארנקים דיגיטליים ועוד.
גם בישראל אנחנו רואים מגמה זו, בעיקר בבנקאות.
התובנות שניתן להסיק מהשנה האחרונה הן שהבינה המלאכותית עשויה גם לשמש מוסדות פיננסיים בתחומי ניהול הסיכונים וניהול הנכסים שלהם.
הדבר נכון במיוחד ביחס לגופים העוסקים בניהול נכסים ונדרשים לקבל החלטות השקעה ביחס לתיקי השקעה גדולים ומורכבים.
גם הנהלות ודירקטוריונים עשויים להשתמש בכלי זה על מנת לנתח ולייצר הסברים מבוססים ומעמיקים על פרופיל הסיכון שבתיק ההשקעות.
באופן זה, הטכנולוגיה משמשת ככלי תומך בתהליך קבלת החלטות, שלעיתים היום, מהווה חסם בהיעדר כלי ניתוח מתוחכמים עבור מסד רב של נתונים ומידע.
השימוש בטכנולוגיה ככלי לקבלת החלטות השקעה וניהול סיכונים שיעילותה ביחס לתהליכים המקבילים האנושיים ברורה – יכול לתרום גם להגברת אמון הציבור בגופים שמנהלים את כספם. שלא לדבר על סוגיות ניגודי עניינים שעולות בעולם האנושי שבעולם המכונות אינו רלוונטי…
המגמה הרביעית, הבשלת טכנולוגיות ה-DLT והשקת פלטפורמות דיגיטליות אינטגרטיביות.
המושג DLT מתייחס ל- Distributed Ledger Technology טכנולוגיה שמאפשרת ופועלת על מסדי נתונים ויישומים מבוזרים.
עם כניסתי לתפקיד אני עוסקת בפיתוח נתיבים יעילים לחברות חברות קטנות ובינוניות – בדגש על חברות צמיחה – לגיוסי הון.
בנוסף, אני פועלת להגביר את הדמוקרטיזציה לשוקי ההון הציבוריים, על ידי הנגשתם של מוצרי השקעה מגוונים לכלל הציבור, כברוקר דילר קמעונאי, ומיזם ניהול תיקים 2.0 שאנו מקדמים בימים אלה ועוד.
ישראל היא אומת הסטארט אפ – אבל פלחים מהותיים ממנה עדיין אינם מצויים בתיקי ההשקעות של הציבור הרחב.
לטעמי, יש לפעול להנגיש את ההשקעה בשוק ההון כאחד מאפיקי החיסכון לכלל הציבור.
אחת ההבטחות הגדולות של מנגנוני גיוס הון מבוססי טכנולוגיות ה-DLT, היא הגברת הנגישות של חברות צמיחה לשווקים הפיננסיים.
טכנולוגיות אלה מאפשרות גיוס הון בפרקי זמן קצרים, נגישות לאוכלוסיות משקיעים גלובאליות, אשר לרוב לא נגישות למיזמים טכנולוגיים באמצעות מנגנוני הגיוס המסורתיים, וכן פישוט והוזלת העלויות.
בשנה האחרונה, מספר קבוצות בורסאיות גדולות, כקבוצת SIX השוויצרית וקבוצת הדויטשה בורס הגרמנית, האיצו את פיתוחן והשקתן של בורסות דיגיטליות אינטגרטיביות.
בורסות אלה, צפויות לייצר אלטרנטיבה לחברות המעוניינות לגייס הון באמצעות טוקנים.
קבוצת הבורסה של לונדון אף הובילה קונסורציום השקעה בפלטפורמה הדיגיטלית ניוואורה. אני חייבת לספר לכם, שפגשתי את ניוואורה בשבוע שעבר וחברות נוספות שבהחלט מסמנות את החזון וההגשמה של שווקי ההון העתידיים.
הבורסה של לונדון השקיעה בניוואורה, לאחר שזו גרפה הצלחה בפיילוט שבוצע במסגרת הסנדבוקס, המפוקח על ידי הרגולטור הבריטי.
בהמשך להמלצות הועדה שהקמנו בנושא מטבעות קריפטוגרפיים, אנו פועלים בצורה אקטיבית לבחינה של פיתוח ארכיטקטורת שוק רגולטורית תומכת לביצוע גיוסי הון בין היתר באמצעות טכנולוגיות ה-DLT;
לשם כך, אנחנו מקיימים דיאלוג עם כל בעלי העניין, במטרה לבנות מערך שיעודד מתן תמריצים לחברות קטנות ובינוניות לעשות שימוש מושכל במנגנוני גיוס אלה ולמשקיעים לפעול בשווקים דיגיטליים.
כל אלה הם חלק מהיעדים והמטרות שהרשות שמה לה למטרה לקדם בשנים הקרובות.
הטרנדים הטכנולוגיים הללו אינם יכולים לנוע בקו מקביל לעבודתנו כרגולטור פיננסי, הם חייבים להשתלב זה בזה ולנוע כל הזמן.
לתפיסתי, הם צריכים לחלחל ולהפרות את עבודתנו, כחלק מתפיסת אסדרה שלמה.
לכן אני רוצה – בזמן שנותר לי – להפנות זרקור לכמה סוגיות מרכזיות שעומדות
בבסיס בניית הרגולציה של המחר למגזר השירותים הפיננסים,
הנקודה הראשונה – שדרוג כלי ה-Regtech החל מ"ארגזי החול" ופיקוח אלגוריתמי.
טכנולוגיות כמו בינה מלאכותית, רובוטיקה, בלוקצ'יין ואנליטיקה מציעים לרגולטורים מגוון אפשרויות לאבזר את ארגז הכלים שלהם – במיוחד בבואם לבנות כלים רגולטוריים בסביבות דינאמיות ומורכבות.
הדור הראשון של כלי ה-Regtech הם "ארגזי החול" SANDBOXשמאפשרים סביבת ניסוי מבוקרת לבחינה של מוצרים, שירותים ומודלים עסקיים מבלי לעמוד בכל הדרישות הרגולטוריות הקיימות תוך צמצום חוסר הוודאות והעלויות.
רק בשבוע שעבר ביקרנו בלונדון ושם הרגולטור המקומי כבר ביצע חמישה סבבים של ארגזי חול והשישי בדרך.
אנו נמצאים ממש בראשית – ופועלים למסד בארץ מסגרת לסנדבוקס רגולטורי.
בנוסף לכל זה הקמנו גם Fintech hub ברשות ניירות ערך לליווי חברות שמבקשות להבין את המסגרת הרגולטורית.
בנוסף, אנו מקדמים בשיתוף גופים נוספים, כדוגמת רשות החדשנות והבורסה לניירות-ערך, פיילוט לעידוד החדשנות ולתקצוב של מיזמי פינטק תוך שימוש במסדי נתונים יקרי ערך של השותפות בפרוייקט.
ובעיני, עלינו, כרגולטור, להוות דוגמא לחברות ולבחון קודם כל בעצמנו את הטכנולוגיות שאנו מעודדים לעשות בהן שימוש ולכן, פתחנו את שערינו ליישום והטמעה של טכנולוגיות פורצות דרך.
למעשה, אנחנו הרשות הרגולטורית הראשונה בישראל שיישמה את טכנולוגיית ה-DLT ככלי Regtech במערכותיה.
הדור החדש של כלי ה-Regtech יתמקד באוטומציה, חלקית או מלאה, של תהליכים רגולטיביים, לדוגמא: בניית כלים חקירתיים טכנולוגיים מתקדמים או שימוש בחוזים חכמים בתהליכי בדיקות ציות ולצרכי פיקוח נוספים.
לאחרונה, הוצגו המלצות הוועדה לקידום תעשיית הבינה המלאכותית בישראל בראשות הפרופסורים אביתר מתניה ויצחק בן – ישראל. על בסיסן, בכוונתנו לבחון בין היתר בניית כלי Regtech מבוססי בינה מלאכותית, למשל לצורך אוטומציה של תהליכי בקרה על גופים מפוקחים.
הנקודה השנייה – טכנולוגיות חדשות: סיכונים חדשים
כאמור, ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות טומנות בחובן יתרונות רבים לצרכן הפיננסי.
יחד עם זאת, כרגולטור מתפקידי לקיים בחינה מתמדת של הסיכונים החדשים שהן מייצרות ברמת הצרכן והמשקיע הבודד וברמת המערכת הפיננסית בכללותה.
אנו נדרשים לשלושה היבטים מרכזיים בעת הזאת:
הגברת השימוש בבינה מלאכותית וביג דאטה מעלה שאלות בתחום פרטיות המידע;
בתחום האתיקה הצרכנית ; וסיכון הסייבר.
סיכון שהיה ונותר סיכון מערכתי על המגזר הפיננסי.
גופים פיננסים ממשיכים להוות מטרות מרכזיות עבור גורמי איום גלובליים.
הסוג הנפוץ ביותר של פעילות עוינת מכוון אל הלקוחות בצורת הודעות פישינג.
בצד זה חווים גופים פיננסיים גם מתקפות מתוחכמות.
לכן גם בעתיד הגנת הסייבר ואבטחת המידע יהיו נושא מרכזי שרגולטורים ימשיכו לעסוק בו.
אני יכולה לומר כאן, שאני מצפה מגופים פיננסיים שאמונים על כספי ציבור להמשיך ולהפעיל גישה פרואקטיבית גם בנושא הזה.
עד כה דיברתי על הרגולציה של המחר בהיבט פיתוח כלי RECTECH לצד סיכונים, והנושא האחרון בהקשר זה עליו ארצה לדבר פה הוא – החזון שלי למודל ה"שמיים פתוחים", בדמות רפורמת ה – OPEN FINANCE למשק הישראלי.
ה – OPEN FINANCE הינו מונח שטבע הרגולטור הבריטי, ה-FCA.
ה – OPEN FINANCE מתייחס לפתיחת כלל ממשקי המידע לצרכנים הפיננסיים בכלל המערכת הפיננסית ולא רק בבנקים.
עקרונות הגישה המובילה במודל זה הם שהלקוח הוא הבעלים המרכזי של המידע. וכן זרימה ושיתוף מידע לגבי צרכן עם גופים חיצוניים שיודעים להציע הצעות ערך ללקוח.
עידן הדיגיטל והאוטומציה מאפשר את המוביליות המלאה של השירותים הפיננסיים לצרכן.
למיקום הגיאוגרפי אין יותר משמעות.
ובהקשר הזה החל ממחצית 2018 מוביל בנק ישראל את פרויקט סטנדרט API Open לבנקאות פתוחה.
כמו כן השנה נכנסה באירופה לתוקף דירקטיבה PSD2 הסוללת את הדרך ליישום רחב של התפיסה.
ובארצות הברית, הגופים הרגולטוריים צפויים לפרסם הנחיות בתחום זה, בעתיד הקרוב.
האצת תפיסת הבנקאות הפתוחה בעולם וה-Banking as a service (BaaS), מייצרת מודלים עסקיים חדשים. כמו כן, התפיסה החדשה מאפשרת שיתופי פעולה בין בנקים מסורתיים לבין חברות פינטק וספקי תוכנה אחרים.
שיתופי פעולה אלה – לא רק שלא מידרו את הבנקאות המסורתית – אלא שהם יצרו מעין Market Place המספק ללקוח מגוון רחב של מוצרים ושירותים – לאו דווקא בהכרח בנקאיים.
שיתוף הפעולה בין הגופים מייצר גיוון בהצעת הערך הניתנת ללקוח, מאיץ חדשנות על ידי מינוף של משאבים חיצוניים ומחזק את המוניטין של המערכת הפיננסית בעיני הלקוחות.
ניתן לראות מספר דוגמאות לשיתופי פעולה מוצלחים, ביניהם:
Royal Bank of Canada שפיתח ביחד עם חברת Wave פתרון לניהול חשבונות לעסקים קטנים, N26 ו- TransferWiseשפיתחו פתרון בינלאומי להעברות כספים
ו-Danske bank שמספק חוויה מקצה לקצה לרכישת בית, הרבה מעבר ללקיחת משכנתא מהבנק. באמצעות שיתוף ואינטגרציה של מידע עם חברות פינטק שונות.
בדוגמא הזו – הבנק מלווה את הלקוח מהשלבים המוקדמים של החיפוש, הקנייה, דרך בחירת הביטוח ועזרה במעבר הדירה ועד תחזוקה שוטפת של הנכס, והכל בהתאמה מלאה ומתוך קשב לצרכי הלקוח.
גם כניסתן של ענקיות התוכנה –גוגל ופייסבוק – למגזר השירותים הפיננסיים, תוך יצירת שיתופי פעולה הדוקים עם גופי הבנקאות המסורתיים, מלמדת אותנו על התחליפיות הרבה שהטכנולוגיה מייצרת.
בעידן בו ההתפתחות הטכנולוגית המואצת מציעה שירותים כמו זהות דיגיטלית מבוססת בלוקצ'יין,
וכאשר ביג דאטה והבינה מלאכותית מעצבים מגוון שירותים ואפשרויות,
להרחבת מודל הבנקאות הפתוחה לכל המרחב הפיננסי – עשויים להיות יתרונות עצומים ואין כל סיבה לתחום אותה לסקטור הבנקאות בלבד.
לאחרונה, הקים הרגולטור הפיננסי הבריטי צוות חשיבה בנושא הרחבת מודל הבנקאות הפתוחה למגזר השירותים הפיננסיים הבריטי בכללותו: כולל מנהלי נכסים פיננסיים, יועצים פיננסיים, פלטפורמות לניהול נכסים ועוד –למעשה מתבצעת שם חשיבה איך הופכים את מודל ה – OPEN BANKING ל- OPEN FINANCE.
הרגולטור הבריטי הציב לעצמו מספר מטרות עיקריות:
קידומה של מערכת תשלומים חדשנית ותחרותית בבריטניה;
בניית פלטפורמה שתקדם נגישות למגזר הפיננסי לעסקים קטנים ובינוניים;
קידום אסטרטגיית Regtech ובניית מובילות בניהול דאטה בתוך הFCA;
ועידוד אימוץ המעבר לטכנולוגיות ענן ואימוץ טכנולוגיות משבשות נוספות.
הרחבתה של הבנקאות הפתוחה – לכלל נותני השירותים הפיננסיים – ראוי שתיבחן גם עבור המשק הישראלי.
במשק הישראלי שהינו משק קטן, אשר סובל מריכוזיות שירותית בחלקים של רכיבי מגזר השירותים הפיננסיים –
לכן יש במהלך הזה של OPEN FINANCE כדי להיטיב עם מצבו של הצרכן הישראלי ולתרום לקידום התחרות והחדשנות במגזר הפיננסי.
מהלך שכזה אומנם מחייב בחינת היתכנות טכנולוגית, תפעולית ומשפטית –
אולם יתרונותיו של חזון "שמיים פתוחים" – רפורמת OPEN FINANCE –
ברורים ומתבקשים.
