שמונה מאות מתכננים, בעלי תפקידים בכירים במינהל התכנון, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, בשוק הנדלן, במגזר הפרטי ומהאקדמיה, פקדו את העיר לוד במסגרת הכנס השנתי של איגוד המתכננים.
כנס איגוד המתכננים. תחת הכותרת "מי הזיז את העיר שלי?!" דנו בתהליכי השינוי הגדולים המתרחשים בערים הישראליות, כיצד נערכים אליהם והשפעותיהם על התושבים.
ראשת מינהל התכנון וראש העיר לוד עסקו בסוגיית התשתיות הלאומיות כמכשול בהתפתחות עירונית
דלית זילבר:
"הבעיה האקוטית אינה בתכנון, אלא בביצוע. אנו נמצאים בעיצומו של משבר ביצועי ברמת התשתיות – מתחבורה ואנרגיה ועד לכיתות לימוד. ברור לכל כי לא ניתן לבנות ולאכלס שכונות ללא המענה התשתיתי הנדרש
אני תקווה כי עצמאות מוסדות התכנון תמשיך ותהיה עמוד הענן אשר ילך לפני כל מי שיוביל את עולם התכנון בעתיד"
ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו:
"הפערים האמיתיים הם בתשתיות הלאומיות. אין לי חשמל למקומות החדשים. אין לנו תחמ"שים, אנו בונים. וכמו כן, אין לנו חשמל לתת. גם כן, אין תשתיות לאומיות. כבישים וביוב. הפתרון לקידום המצב הזה הוא במתן סמכויות לראשי ערים".
במסגרת הכנס השנתי העניק איגוד המתכננים את אות יקיר.ת התכנון למתכננת דלית זילבר מנכ"לית מינהל התכנון.
בדבריה בטקס הענקת הפרס:
"אנו ניצבים בפיתחה של תקופה. בה תידרש הקצאת תקציבים משמעותיים. לקידום וביצוע תשתיות-על חיוניות. מוסדות התכנון אישרו מאות אלפי יחידות דיור, בעבודה מאומצת, מנוהלת ומתוכננת של מינהל התכנון, ובשנים הבאות, ימשיכו לעמוד במכסות לאישור יחידות דיור בהתאם ליעדי התוכנית האסטרטגית. בשלב זה, הבעיה האקוטית אינה בתכנון, אלא בביצוע. אנו נמצאים בעיצומו של משבר ביצועי ברמת התשתיות – מתחבורה ואנרגיה ועד לכיתות לימוד".
"ברור לכל כי לא ניתן לבנות ולאכלס שכונות ללא המענה התשתיתי הנדרש – ביוב, מים, חשמל וכמובן תחבורה ציבורית. תידרש השקעת תקציבים בהתחדשות העירונית כולל ליווי וסיוע לרשויות המקומיות תוך שימת לב מיוחדת לאזורי הפריפריה, בהקמת שירותי הציבור הנדרשים ובהתאמת תבנית העיר המתחדשת והנערכת להכפלת האוכלוסייה".
"במשך כל השנים בהן זכיתי לשמש בתפקידים שונים בעולם התכנון, עצמאותם של מוסדות התכנון ושיקול הדעת של חברי מוסדות התכנון היו נר לרגלי. אני תקווה כי עצמאות מוסדות התכנון תמשיך ותהיה עמוד הענן אשר ילך לפני כל מי שיוביל את עולם התכנון בעתיד. עצמאות זו היא חובתנו לציבור אותו אנו משרתים ובלעדיה אנו נחטא לתפקידנו כמשרתי ציבור".
"אני נרגשת ומודה על ההכרה שאני מקבלת, ועל זכייתי באות 'יקירת התכנון'."
גם ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, הדגיש בדבריו את הפערים בתחום התשתיות הלאומיות, המעכבים את תוכניות הפיתוח, ואת הצורך בהעברת סמכויות בתחום התשתיות הלאומיות לראשי הערים, כמו גם את הצורך בהעלאת שכר עובדי ועדות התכנון כדי לסייע ליזמים בקידום תוכניות.
בדבריו אמר:
"אנו בונים בלוד 30,000 יחידות דיור בהסכם הגג ועוד 20,000 בהתחדשות עירונית. אבל הפערים האמיתיים הם בתשתיות הלאומיות. אין לי חשמל למקומות האלו. שרת האנרגיה לא האמינה לי שאנו באמת בונים, אין לנו תחמ"שים, אנו בונים ואין לנו חשמל לתת. אין תשתיות לאומיות, כבישים וביוב. הפתרון לקידום המצב הזה הוא במתן סמכויות לראשי ערים. צריכים לתת לנו, ראשי הערים, לתכנן את התחמ"שים ואת מתקני הביוב. אנו יודעים הכי טוב את הצרכים של התושבים".
"באומץ ציבורי החלטנו לוותר על הרבה מקומות חניה במרכז העיר לוד, למען תחבורה ציבורית. אבל משרד התחבורה צריך לתת מענה של תחבורה ציבורית. יש לי עימות עם שרת התחבורה, אני אומר לה שאני מקבל את התוכנית שלהם, אני הולך למהיר בעיר בתוך שנה, תוכניות המטרו אושרו להפקדה עם 5 תחנות בעיר, אבל במקביל אני חייב לוודא שאם אני דואג לפחות מקומות חניה משרד התחבורה צריך לדאוג פה ליותר תחבורה ציבורית, אחרת אכלנו אותה".
"אנו גם מסייעים ליזמים ע"י יצירת מסלול ירוק. אבל זה לא יעזור אם לא יפתחו את צוואר הבקבוק. צריך להעלות את השכר לבודקי תוכניות ולמתכננים בשירות הציבורי. חייב שיהיו שכר גבוה וודאות גבוהה כדי שיתקדמו התהליכים".
שרת הפנים, איילת שקד, שלחה את דבריה לכנס ובהם דיברה בין היתר על הצורך בהעלאת שכר המתכננים כמו גם על החלטות קשות שקיבלה".
בדבריה אמרה:
"יש בי הערכה רבה לעבודה המקצועית של המתכננים, במיוחד בתקופה בה שוק הנדל"ן והתכנון רותח. מאז שנחשפתי לסכומים אותם מרוויחים עובדי הוועדות אני פועלת במרץ כדי לייצר תחרות בין השוק הפרטי לציבורי ולהעלות את שכר אנשי המקצוע במוסדות התכנון. אני מקווה שהמהלך הזה יביא למשיכת כוח אדם איכותי לוועדות המקומיות והמחוזיות, וכתוצאה מכך לקיצור הליכי התכנון והרישוי".
"אני יודעת שלעיתים אני מקבלת החלטות שקהילת המתכננים לא מסכימה איתן לגמרי אך עליכם לזכור שהמשקפיים שאני מסתכלת בעדם הם לא רק משקפיים תכנוניים אלא תפקידי להביט בראייה מדינית רחבה יותר. הקמת 14 היישובים החדשים בנגב, שלכאורה מנוגדת למדיניות מקצועית של ציפוף, נובעת משיקולים מדיניים ביטחוניים של התיישבות הנגב, ובמהלך הזה אני גאה מאד".