תוכן שיווקי
האמנם מחלת הפרקינסון חשוכת מרפא? זה נכון שכרגע אין לה תרופה של ממש, אך בשנים האחרונות פותחו כמה וכמה טיפולים המקלים משמעותית על החיים עם פרקינסון. אחד הטיפולים המתקדמים ביותר למחלה, המושך עניין מהקהילה הרפואית לאחרונה, פותח ממש כאן בישראל ונקרא בשם 'FUS דו-צדדי' (Bilateral Focused Ultrasound). מומחים אף אומרים שהוא מביא בשורה של ממש לסובלים מפרקינסון.
על מנת להבין את הטיפול החדשני, יש קודם כל להסביר מה זו בכלל מחלת פרקינסון: זוהי מחלה נוירולוגית שנגרמת בשל פגיעה בתאי עצב בגזע המוח. תפקידם של העצבים הוא לשלוח אותות חשמליים זה לזה דרך מרכז הבקרה של מערכת העצבים, המוח. כאשר העצבים בגזע המוח נפגעים, משתבשים האותות החשמליים אותם הם משדרים, מה שגורם לרעד הלא-רצוני בגוף שכולנו מכירים אצל חולים.
אם כך, כיצד עובד הטיפול החדשני? מה מיוחד בו, ולמה הוא עדיף על שיטות טיפול אחרות במחלת פרקינסון? כל התשובות בכתבה.
שיטת הטיפול החדשה אל מול הטיפולים המובילים כיום
כיום קיימים המון טיפולים למחלת פרקינסון, שעזרו לסובלים ממנה, אילו יותר ואילו פחות. הנה שניים מהמתקדמים והבולטים שבהם:
- ישנו טיפול בשם DBS (בעברית: גירוי מוחי עמוק) המתבצע באמצעות ניתוח שבו מחדירים אלקטרודה חשמלית זעירה לנקודה ספציפית במוח, שם היא משדרת אותות חשמליים המסייעים בהפחתת הרעידות, ובמקרים מסוימים אף מעלימים אותן.
- טיפול מגנטי גולגלתי עמוק (Deep TMS) מתבצע על ידי 'קסדה' ייעודית המשדרת אותות אלקטרומגנטיים ממוקדים ישירות למוח.
טיפול ה-FUS הדו-צדדי פותח על ידי חברת Insightec הישראלית, והוכח כיעיל בניסוי שנערך בביה"ח רמב"ם בחיפה, שהתחיל בשנת 2015 והסתיים ממש לאחרונה. בטיפול נשלחים גלי קול ממוקדים לאזורים ספציפיים במוח שהם מקור הבעיה. קרן גלי הקול גורמת להפרעה בשידור האותות החשמליים הבעייתיים, וכתוצאה מכך להפסקת הרעד. ניתן לומר כי קרן האולטראסאונד 'מפריעה להפרעה', וכתוצאה מכך מבטלת את השפעתה.
מה מיוחד בטיפול ה-FUS הדו-צדדי?
אכן יש יתרונות לא מבוטלים לטיפולים הקיימים במחלת פרקינסון. עם זאת, טיפול ה-FUS הדו-צדדי מהווה התקדמות משמעותית מכמה בחינות:
- לפני הכל, מדובר בטיפול לא פולשני. משמעות הדבר שהוא אינו מצריך הרדמה וחתכים, והוא נטול כאבים למטופל.
- הטיפול מתבצע תוך הדמיית MRI. כלומר, אפשר לראות מה קורה במוח תוך כדי הטיפול, ולבצע אותו ברמת דיוק של חלקי המילימטר. משמע, תאי עצב תקינים לא ניזוקים.
- מיקום התאים הגורמים להפרעה במתח החשמלי בעצבים משתנה בין אדם לאדם. את הטיפול הזה ניתן להתאים אישית למטופל ולמיקום התאים הבעייתיים שלו.
- אין צורך בשיקום לאחר ביצוע ההליך.
"בתוך שעה וחצי נפסק רעד שהיא סבלה ממנו עשרות שנים"
רבקה בורנשטיין, בת 82 מחיפה, היא האישה הראשונה בישראל שעברה את הטיפול, שהוגדר כהצלחה. "מיד לאחר הטיפול כבר יכולתי להחזיק כוס מים ולשתות בלי שהיד רעדה, וזאת הייתה שמחה גדולה", היא אמרה.
בורנשטיין סבלה מרעד קשה בשתי ידיה. היא עברה טיפול חלקי ב-FUS דו-צדדי לפני כשבע שנים, והרעד נפסק ביד אחת. באותה העת, הרופאים המטפלים חששו מלבצע את ההליך גם עבור היד האחרת, משום שהיה מדובר בטיפול נסיוני, והם חששו מתופעות לוואי אפשריות. אולם, כעבור שבע שנים, המטופלת עברה לאחרונה את שארית הטיפול, שהוכרז אף הוא כהצלחה. "בתוך שעה וחצי נפסק רעד שבורנשטיין סבלה ממנו עשרות שנים", אמרה ד"ר אילנה שלזינגר, מנהלת המכון להפרעות תנועה ופרקינסון בביה"ח רמב"ם.
מפנה מקום לאופטימיות
ישנן לא מעט מחלות המוגדרות עד היום כחשוכות מרפא, ומחלת פרקינסון היא אחת הבולטות שבהן. בין השאר, זה משום שהיא נפוצה ומוכרת, והשפעותיה כה ניכרות לעין. למרות שאין לה תרופה כרגע, ישנם מספר טיפולים שהוכחו כיעילים נגדה, וגם בטוחים. חקר מחלת פרקינסון אינו פוסק , ולכן יש סיבה להיות אופטימיים. ככל שהטכנולוגיה משתפרת והשנים חולפות, נמצא מזור לעוד ועוד מחלות שנחשבו פעם כלא-ניתנות לטיפול. ייתכן שיום אחד זה יהיה נכון גם למלחת פרקינסון. עד אז, החולים בה ייעזרו בטיפולים הקיימים, שעושים עבודה מעולה בהשגת המטרה הנוכחית של חיים תקינים לצד המחלה.
