בעשורים קודמים, היה בית אבות בבחינת מוצא אחרון לקשישים סיעודיים ולבני משפחותיהם. במוסדות אלה הושם הדגש על סיפוק הצרכים הפיזיים והחומריים של החוסים, לעיתים תוך הזנחה או התעלמות מהצרכים הרגשיים והנפשיים של אוכלוסיית הגיל השלישי. בשנים האחרונות, התארכה משמעותית תוחלת החיים והובילה לשינוי עמוק בתודעה. לאור הצרכים המשתנים של בני הגיל השלישי בישראל ובעולם כולו, בית האבות בגלגולו המקורי כבר אינו רלוונטי.
בשנים האחרונות שינה בית האבות את פניו. לצד המחלקות הסיעודיות המוכרות, נפתחו מחלקות לאנשים עצמאיים לחלוטין. בתי אבות רבים מקיימים פעילויות העשרה למבוגרים עצמאיים וסיעודיים כאחד. עם זאת, לרוב מדובר בפעילות מינורית ולעיתים בלתי מספקת. כיום, אוכלוסיית הגיל השלישי אינה מסתפקת עוד ב"לחיות" אלא מבקשת "לחיות טוב" ולמצות את החיים במלואם. בדיוק לשם כך, הוקם הדיור המוגן. בעבר, ראתה החברה בבני השבעים את מי שנמצאים בסוף חייהם ואילו בימינו, נחשבים בני השישים והשבעים ל-"מבוגרים צעירים".
מגפת הקורונה, שהתפשטה בעולם ובודדה את האוכלוסייה המבוגרת מהעולם החיצון, חידדה אף יותר את הצורך בסביבת מגורים מוגנת, תומכת ומכילה, המאפשרת את קיומם של חיי חברה תוססים לצד חיים נוחים ושלווים. לכן, מעבר לדיור מוגן בקרב "המבוגרים צעירים" החדשים היא תופעה מתרחבת והולכת בעת האחרונה. בני השישים פלוס אשר נותרו ספונים בבתיהם בימי הקורונה מסרבים להמשיך לחכות, ומבקשים כבר כעת לצאת אל העולם וליהנות מכול מה שיש לדיור המוגן להציע. המעבר לדיור מוגן בגיל מוקדם, עם היציאה לפנסיה, מבטיח ניצול מרבי של שפע פעילויות הספורט, החברה והתרבות כאשר כוחו של האדם במותניו.
יתרונות הדיור המוגן
אם כן, כיום הולכת וגוברת ההכרה בכך שטיפול רפואי וסיעודי וכמה פעילויות תרבות כבר אינן תואמות את אורח החיים והציפיות של האוכלוסייה המבוגרת בישראל. לאור זאת, עולה השאלה מהם המאפיינים של הדיור המוגן החדש?
חיזוק הקשר עם בני המשפחה – אנשים רבים חוששים כי המעבר לדיור מוגן ירחיק אותם מיתר בני המשפחה. זאת בשעה שההיפך הוא הנכון. לרשותם של הדיירים עומדות דירות מרווחות ומאובזרות, שבהן יכולים בני המשפחה להתארח בשבתות ובחגים. כעת, משוחררים מהדאגה לרווחתם ולבריאותם של ההורים, יכולים ילדיהם לבלות עמם "בראש שקט". כמו כן, לרשות הדיירים עומדים שירותי הסעה לצורך סידורים ופגישות עם בני משפחתה ומכרים.
חיי קהילה תוססים – מגיפת הקורונה, כאמור, כפתה על אוכלוסיית הגיל השלישי בידוד ממושך. המעבר לדיור מוגן הוא הזדמנות מצוינת להרחיב שוב את מעגל החברים. הדיירים, הנפגשים אלה עם אלה מדי יום, יוצרים קשרים חזקים ואיתנים העתידים להימשך שנים ארוכות.
פעילות גופנית – חוסר מעש והיעדר פעילות גופנית היו נחלתם של מבוגרים רבים בתקופת הקורונה. הדיור המוגן מעמיד לרשות דייריו חדר כושר ולעיתים אף בריכה, ומקיים חוגים ופעילויות ספורטיביות במתחם הבית, כך שלדיירים יש הזדמנויות מגוונות להתעמל במרחק כמה צעדים מדירתם.
חיי תרבות ופנאי עשירים ומגוונים – הדיור המוגן מציע לדיירים מגוון חוגי העשרה, כנסים, הרצאות ומופעים של אמנים מהשורה הראשונה. בשעות הפנאי, יכולים הדיירים ליהנות מישיבה רגועה בבית קפה או במסעדה. בתי דיור יוקרתיים מסוימים כוללים גם ספא מפנק.
דיור יוקרתי אך לא מנוכר – שלל האטרקציות שמציע הדיור המוגן מספקות תחושה של חופשה במלון יוקרתי ומפנק, אך בה בעת, שוררת במקום אווירה חמה, רגועה, נעימה ומשפחתית.
שירותי רפואה – צוות רפואי מנוסה ומיומן נכון לסייע לדיירים 24/7, ובעת הצורך אף מספק השגחה רפואית.
שירותים סוציאליים – לרשות הדיירים עומד צוות המורכב מאנשי מקצוע מנוסים בתחום הרווחה. העובדים הסוציאליים מסייעים לדיירים להסתגל בצורה מיטבית לחיים בדיור המוגן.
מחלקות לקשישים סיעודיים – בשנים עברו, הנהיגה החברה גישה דיכוטומית ביחס לבני הגיל השלישי. קשישים סיעודיים ותשושי נפש שוכנו בבית אבות זה או אחר. לעומתם, בני הגיל השלישי העצמאיים נהנו משלל הטבות ומחיי המותרות בדיור מוגן.
השנים האחרונות הולידו תובנות חדשות ביחס לאוכלוסיית גיל הזהב. ההבדלים בין עצמאי לסיעודי אינם ברורים כפי שניתן היה לחשוב. רבים מהמבוגרים נמצאים במצב ביניים: הם מסוגלים לתפקד ולדאוג לעצמם, אך עדיין זקוקים לסיוע בחלק מהפעולות היום-יומיות. כעת, יכולים דיירים עצמאיים שמצבם הורע להישאר לגור במחלקה הסיעודית, ובה בעת להמשיך וליהנות מיתרונות הדיור המוגן.